יש כל מיני דרכים להסתכל על תל-אביב, אחת מהן היא חלוקתה של העיר לחדש ולישן והתרפקות על השילוב ההרמוני-לכאורה שביניהם.
נו שווין, מה שגורם לכם להרגיש טוב עם עצמכם.
הצטלבות כיכר המושבות
הדילמה בין הזקן לצעיר מתעוררת ביתר שאת כשאת מתלבטת בבחירת בן\בת זוג ותוהה במוסד המונוגמיה. וגם כשמסתכלים על קו הרקיע של תל-אביב.
זקפתם של גורדי השחקים המבריקים בשמש עשויה לקסום, יפים הם הנעורים.
אבל אלו שראו דבר או שניים, שרדו עוד גל של פינוי בינוי ותמ"א, היו שם כשהחלטות גדולות נלקחו ושינוים היסטוריים קרו (תחשבו על זה שכל הבניינים החדשים נולדו תחת שלטון ביבי והם לא יודעים אחרת).
אלו, אורח רוחם הוא מעלתם. וכשמדובר בבנייני העיר, זוהי לא מעלתם היחידה - יש כמה שאפילו מתבגרים יפה. אותה לחות מן הים ששימנה את פניהם כשהיו צעירים, מקלה עימם בחריצת קמטים בבגרותם.
רחוב פבריגט פינת רחוב אילת
פבריגט פינת אילת
פלורנטין, תל אביב
בימי הקיץ החמים, כשתחתית השיער נדבקת לעורף ועקבי הרגליים הופכים שחורים, מזכרתן של מדרכות העיר, הבניינים החדשים מתנכלים והישנים נוזלים בתבוסתנות.
אור השמש הנשבר על בנייני הזכוכית מסנוור את המביט בהם, כך יעשה למי שחורג את גובה העיניים. זאת לא המסיבה שלך, אומרים לך הבניינים התמירים, אתה יכול להשיג רק את מה שבגובה שלך.
רח' לילינבלום
רחבת כיכר גבעון
והבניינים הישנים, אלה אמורים לאסוף אותך לחיכם אבל במקום זה הם משתפצים ומשתמרים וערכם מהמיר. בימים החמים שהינם מסע הימלטות בין מקום ממוזג למקום ממוזג אחר, אין לך בית בעיר, אבל פתאום הכל שווה צילום לסטורי.
רחוב לילינבלום
רחוב לילינבלום
-----
כל התמונות צולמו ב-Canon G-15
