תופעה-שצריך-לתת-לה-שם מייצגת מצב בו בעודך מגלגל על לשונך מילה שגרתית פעמים רבות, היא מאבדת את משמעותה ונותרת כצליל ריק.
על כמה מהמרחבים המרכזיים והמוכרים בעיר, חלה תופעה זאת. אנחנו חולפים על פניהם או עוברים בהם כל כך הרבה פעמים ביום, חווים בחיכם רגעים יומיומיים ומשמעותיים עד כדי שהם הופכים בעינינו לשקופים. תמיד שם.
הם מטיבים להכיל אותנו ואנחנו בתורנו גומלים להם במבט עייף עד כדי חוסר תשומת לב מוחלט.
לפעמים כל מה שצריך לעשות בכדי להחזיר עטרה ליושנה, להצית את הלהבה מחדש ולהפיח חיים זה בסך הכל להציץ לצדדים.
ומה אם נגלה שהשכן הסתדר טוב יותר מאיתנו? נזכיר לעצמנו שאין כמו בבית, שלא כל הנוצץ זהב ושיש סיבה שאותם בחרנו ולא אחרים.
ככה זה נראה פה וככה זה נראה שם. ושום מילה על אהבה, מלבד זאת שראויים לה מרחבים עירוניים אלה.
חלק ראשון בסדרה \\
גן יעקב, רח' תרס"ט פינת רח' דיזינגוף, תל אביב-יפו
MFO Park in Zurich By Burckhardt+Partner AG Zurich &
Raderschallpartner AG. Photography ©Michael Fritschi
Khoo Teck Puat Hospital in Singapore by CPG Consultants Pte Ltd
את קרירותו המינימליסטית של גן יעקב שוברת צמחייתו, בעוד מראהו הפרוע נותן את הרושם כי "הוא משלנו". לנוכח הידיעה שההשראה לתיכנונו אי שם בשנות השישים הייתה גנים יפניים ואמנות הבונסאי, ברור כשמש שנתנה בו את אותותיה שהוא ישראלי. את הרעיונות האדריכליים היפים מכסים קילופי צבע, עץ דהוי ועובש בקצוות. לנו, זה רק עוזר להרגיש בו בנוח. אנחנו כמו הגנים שלנו והם כמונו, תמיד יש כמה עניינים לא פתורים ברקע.
מיקומו בין מוסדות תרבות שורשיים ומוקפדים(היכל התרבות, הבימה ובית הלנה רובינשטיין) הופך אותו לחלקה אקס-טריטוריאלית בה יכולים קפוצי התחת, הצבועים, התככנים וכפויי הטובה לקחת הפסקה קצרה (אותה ינצלו לניתוח יצירות של יעל ברתנא או שייקספיר, בהתאם למוסד ממנו יצאו).
בשנת 1964 נחנך גן יעקב כשבשטחו תוכנן להיבנות במקור מוזיאון תל-אביב (ועל כן נבנה בית הלנה רובינשטיין בסמוך לו). תיכננו אותו האדריכל יעקב רכטר למשרד רכטר זרחי פרי אדריכלים ומי שהיה אז אדריכל הנוף של עיריית תל אביב, אברהם קרוון, בשיתוף עם מרדכי דוכובני.
בשנת 2010 שופץ כחלק מחידוש קומפלקס הבימה והיכל התרבות. חידושו הופקד בידי אדריכלית הנוף ליטל סמוק-פביאן למשרד ת.מ.א.
|
 |
| תמונה: ArcHeb, צילום לא ידוע |
Wageningen University Greenhouse
בית קפה ששוכן במפלסו התחתון ובית קפה אחר עליו הוא מצל, מפקיעים אותו מה"נעים לעין" ומסבים אותו אל ה"שימושי". אחרי שהבנו כולנו שסקס מוכר, הדרך לפיצוח נוסחה עירונית דומה לא הייתה ארוכה: שימו שם בית קפה והם יבואו.
מרחבים דומים לו מסביב לעולם משקפים כי גם הפינות האסתטיות בתל-אביב ובארץ כולה נגועות ברישול הישראלי החינני, תולדה של אחזקה רופפת ואקלים שחורץ בהן חריצים וסופח את צבען. העובש שבו הוא הסומק בלחיו, הנערה הכי יפה בכיתה היא הנערה שלא מתאמצת.
עבור כמה זוגות היה הגן זה למקום בו התנשקו לראשונה?
באחד הספסלים במפלס העליון, ביום שישי אחד בערב, בכיתי על החבר הראשון שנפרד ממני כשמספר שבועות קודם לכן הייתה הנשיקה הראשונה על אותו הספסל בגן יעקב. אני עדיין פוקדת את הגן הזה בחיוך וזה לא בגלל שזאת לא הייתה פרידה כואבת.
MFO Park in Zurich. By Burckhardt+Partner AG Zurich & Raderschallpartner AG. Photography ©Michael Fritschi
אם מבקשים לשים את האצבע על כל הדברים שהופכים את גן יעקב לעצמו בהשוואה לדוגמאות המצולמות שהובאו ברשומה זאת, מקבלים שימוש בבטון נוכח על פני ברזל ועץ דקיקים. צמחייה עבותה אצלנו לעומת מסוגננת אצלם.
גן יעקב דורש להיראות ומבקריו מבקשים להיבלע בתוכו, לקחת פסק זמן מהצטלבויות המבטים שאופייניות להליכה ברצף שדרות חן, רוטשילד ובן ציון שמסביבו. ניגוד אינטרסים שעולה יפה.
אם אתם נוהגים לקחת את האתנחתא שלכם במובלעת הפרחונית שבמרכז חלל הבימה, פסעו כמה צעדים לגן יעקב ותזכרו בקיומו של משאב נדיר במחוזות אורבניים: פרטיות.
טור של אסתר זנדברג ב"עכבר העיר" על גן יעקב לאחר השיפוץ שעבר- אפשר לקרוא כאן .
בפרקים הבאים:
הטיילת של תל-אביב, כיכר גבעון וכיכר הבימה.
צילומים גן יעקב: טל גלעדי, Canon G-15
